לאחר השיא הרוחני של מעמד הר סיני, באה פרשת משפטים ומחזירה אותנו לקרקע – לדיני נזיקין, עבד עברי וחסד יומיומי, שמסתירים בתוכם עומק קבלי ותיקון עולמות.

​

פרשת משפטים – הוד יוסף מגדיאל

---------------------------------------------------------------------

שבת שלום

פרשת משפטים מהווה את הבסיס למשפט העברי, וכוללת חוקים והוראות הנוגעים הן למערכת היחסים בין אדם לחברו, והן למערכת היחסים בין אדם למקום.
בפרשה ישנן 53 מצוות: 24 מצוות עשה, ו-29 מצוות לא תעשה.
זוהי הפרשה רבת המצוות ביותר שפגשנו עד כה, מאז ספר בראשית.

פרשת משפטים היא המשך ישיר לפרשת יתרו, שבה התרחש מעמד הר סיני, ההתגלות האלוקית העליונה. אך לאחר הרגעים הנשגבים של מתן תורה, אנו מוצאים את עצמנו עוסקים בפרטים הארציים ביותר – דיני עבד עברי, דיני נזיקין, הלוואות, שמירה, צדקה וחסד. לכאורה, ירידה חדה מהפסגה הרוחנית, אל המציאות היום-יומית. אך על פי פנימיות התורה, דווקא כאן טמון עומק עצום.

המונח "משפטים", בניגוד ל"חוקים" או "מצוות", מצביע על כך שמדובר במצוות הנתפסות גם בהיגיון האנושי, ומתקבלות על הדעת בכל חברה מתוקנת. עם זאת, עבורנו כיהודים, חובת קיום המצוות נובעת בראש ובראשונה מציווי התורה.

​

לאחר המעמד הנשגב של מתן תורה בהר סיני, מגיעה פרשת משפטים, כדי להעניק תוכן מפורט והנחיות ברורות, מה הבורא רוצה מאיתנו. לא מדובר בסיסמאות או בחזון מופשט, אלא בהנחיות מעשיות ומדויקות - עשה ואל תעשה, מותר ואסור, טמא וטהור - לכל תחומי החיים.

מדוע התורה מתחילה את פרטי המצוות דווקא בדיני המשפטים?

נביא לכך כמה סיבות:
המקובל הרב חיים כהן זצ"ל שואל: מדוע התורה מתחילה את פרטי המצוות דווקא בדיני המשפטים, תוך הדגשה שמקורם בהר סיני?

תשובתו היא, כי מצוות אלו שייכות לתחום שבין אדם לחברו. מיד לאחר ההתגלות האלוקית העליונה במתן תורה, בחר הקב"ה להנחיל לבני ישראל את יסוד המשפט בין אדם לחברו, תוך הבהרה שמצוות אלו, הן חלק בלתי נפרד מהתורה העליונה שניתנה בסיני. המצוות שבין אדם לחברו אינן רק עניין אנושי השווה בין ישראל לעמים, אלא הן חלק מהותי מהדרך האלוקית.

לאחר חוויה רוחנית עוצמתית כמו מעמד הר סיני, קיימת סכנה שבני ישראל יסתפקו בהתעלות רוחנית בלבד, ויזניחו את חובותיהם המוסריות כלפי הזולת. האור העליון עלול לסנוור ולהביא לזלזול בעניינים היומיומיים של צרכי החבר והשכן. אנו נוטים להעדיף את המצוות שבין אדם למקום - כגון שבת, כשרות ותפילין - ולהמעיט בערכן של מצוות שבין אדם לחברו.
למשל, אדם עשוי להקפיד על אתרוג מהודר למהדרין, אך באותו זמן לצער את המוכר, על ידי ביקורת מחמירה מדי. הוא זהיר בנקודות שחורות על האתרוג, אך לא שם לב שציעור המוכר היא "נקודה שחורה" חמורה יותר.

הקשר בין מצוות שבין אדם לחברו לבין מצוות שבין אדם למקום.

באופן טבעי, כאשר אדם פוגע בחברו, הוא אינו תמיד מרגיש שהדבר נוגע גם לקב"ה. הוא רואה בכך עניין בינו לבין החבר בלבד, בעוד שמצוות שבין אדם למקום נתפסות בעיניו כמחייבות כלפי הבורא. אך התורה מלמדת אותנו שהקב"ה מעורב בכל פרט בחיינו, גם בעניינים האנושיים והיומיומיים.
ייתכן שהיינו סבורים שדיני ממונות ונזקים הם תחום אנושי אוניברסלי, אך התורה קובעת, שעם ישראל מובדל גם בהיבט זה. ההבדל בינינו לבין העמים אינו מתמצה רק בענייני הנשמה, אלא גם בגוף עצמו, ובחיי המעשה. ברית המילה, למשל, היא ביטוי לקדושת הגוף היהודי - הקדושה אינה רק בנשמה אלא גם בחומריות.
המצוות שבין אדם לחברו, עוסקות בתיקון הגוף והחומר, בעוד שהמצוות שבין אדם למקום מאירות את הנשמה בתוך הגוף. זו אחת הסיבות לכך, שאנו לא מברכים על מצוות שבין אדם לחברו - משום שהן חלק מהטבע האנושי המתוקן, ונועדו לסדר את חיינו בעולם הזה.

משפטים – סוד התיקון

המונח "משפטים" רומז על סדר ותיקון. הקבלה מלמדת אותנו כי לאחר חטא אדם הראשון, נפלו ניצוצות הקדושה לתוך המציאות הגשמית, והתפקיד שלנו הוא לברר ולהעלות אותן. משפטי התורה, הם הכלים שבעזרתם ניתן להחזיר את המציאות למקומה המתוקן. כאשר אדם עוסק ביושר, צדק וחסד, הוא אינו רק יוצר חברה מתוקנת, אלא גם מתקן עולמות עליונים.

תורת הגלגולים והדינים בפרשה

האר"י הקדוש מלמד אותנו, ע"פ הזוהר הקדוש, שבדיני הפרשה ישנם סודות גדולים הקשורים לגלגולי נשמות. אדם שנענש או ניזוק – אין זה מקרה. ייתכן שהנשמות המעורבות היו קשורות בגלגול קודם, ועתה מתבצע בירור ותיקון. כך למשל, דיני עבד עברי, קשורים לנשמות שחייבות תיקון על עבירות מסוימות בגלגולן הקודם, וכך גם דיני הנזיקין, בהם הקשר בין המזיק לניזוק, נמשך מעבר למה שנראה לעין. 

כמו שראינו בפרשה שלנו "עין תחת עין", אדם צריך לשלם את חובו, הן בעולם הזה, ואם לא הספיק, זה עובר לגלול הבא. וזה לא חייב להיות ממש עין תחת עין, אלא שווה כסף. אדם צריך לחוות את תוצאות המעשים שלו. הוא יכול להפסיד כסף, אם גרם נזק כספי לחברו, או להיפגע בבריאות, או סתם עוגמת נפש או צער כל שהוא, על שציער את חברו.

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – חיבור בין שמים לארץ

רש"י מפרש שהמילה "ואלה" מוסיפה על הראשונות, כלומר: כשם שהדיברות ניתנו בסיני, כך גם המשפטים. בפנימיות, הכוונה היא שגם הפרטים הקטנים ביותר של חיינו, הם חלק מהתורה האלוקית, ולא רק המצוות ה"רוחניות" כמו שבת ותפילין. החיבור בין שמים לארץ הוא יסוד חשוב בקבלה – אין נתק בין החומר לרוח, אלא להפך: דרך החומר מגיעים לרוחניות הגבוהה ביותר.

הסוד שבין אדם לחברו

הזוהר הקדוש מסביר שדווקא המצוות שבין אדם לחברו, הן המדד האמיתי לקרבתו של האדם לבוראו. כאשר אדם פוגע בזולתו – הוא יוצר מחיצות בעולמות העליונים. וכאשר הוא נוהג ברחמים ובאהבה, הוא מעורר אור אלוקי עצום. זו הסיבה שהתורה פותחת דווקא בדינים שבין אדם לחברו – ללמדנו שתיקון העולם מתחיל בלב האנושי, בחסד, ביושר ובאהבה. 
לא לחינם אמרו רבי עקיבא והלל הזקן, שמצוות ואהבת לרעך כמוך, היא כלל גדול בתורה, ודעלך סני לחברך לא תעביד, ואידך זיל וגמור. ברמת הגופים אנחנו נפרדים, אך ברמת הנשמות, כולנו נשמה אחת חלק אלוקה ממעל. ואומר בעל הסולם, שרק האחדות בינינו, ואהבת הזולת תביא לגאולה של האנושות.

"כי תקנה עבד עברי" – עבודת האדם בעולמו

הזוהר הקדוש מסביר כי "עבד" מסמל את הנשמה שירדה לעולם הזה. היא באה לעולם כעבד – כבולה בגוף גשמי, וברצון לקבל, וצריכה לעבוד ולתקן. "שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם" – ששת ימי המעשה, מסמלים את ששת אלפי השנים של העולם הזה, ולאחר מכן – הגאולה, זמן החירות האמיתית.

סיום: לראות את יד ההשגחה

אם נעמיק בפרשה לאור הקבלה, נבין שכל פרט בחיים, כל מפגש וכל אירוע, הם חלק מתוכנית אלוקית עליונה. כאשר אדם חווה עוול או קושי, במקום לכעוס, עליו לראות בכך מסר לתיקון עצמי. ההבנה שהכול מושגח ומדויק, ושאין דבר מקרי, מביאה את האדם לשלווה פנימית ולחיים של אמונה עמוקה.

יהי רצון שנזכה להבין את עומק המשפטים, לתקן את עצמנו ואת עולמנו,
על ידי כך שנאהב כל אדם ואדם, וכל מצב ומצב בחיינו, ונגיע לידי אחדות בתוכנו,
ולקרב בכך את הגאולה השלמה!
 

שבת שלום ומבורך!

שלום ביטון​