יהיו דברים אלו לעילוי נשמת כל הנרצחים השבוע ה' יקום דמם.
להבדיל, לרפואת כל הפצועים, ולחזרתם הבריאה והשלמה של כל החטופים..

​

פרשת  "בראשית" בביהכנ"ס אוהל יצחק פתח תקווה

---------------------------------------------------------------------

לאור המצב המלחמתי שנקלענו אליו השבוע, החלטתי לא לדרוש את הדרשה הקבלית העמוקה שהכנתי, ובמקומה להעביר לעצמנו מסר חשוב מאד.

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ".

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר".

בעשרה מאמרות נברא העולם.

גם אנחנו בוראים ויוצרים את מציאות חיינו, על ידי כוח הדיבור והמחשבה שלנו. הזוהר הקדוש אומר שמילה עולה ובוקעת רקיעים.

יש בתוכנו, בתוך כל אחד ואחד מאתנו כוח אדיר, שיכול להביא לנו את כל הטוב שבעולם, וגם להיפך חס ושלום. כוח זה היא הנפש האלוקית שבנו, המחברת בין כולנו ומחוברת למקור שברא אותנו.

אנו מפעילים אותה על ידי התודעה שלנו, המורכבת מהאמונות, המחשבות, המילים והרגשות שלנו.

האם חשבנו לתומנו שכל אותן מחלוקות ופילוגים שהיו בינינו,  בשבעת החודשים האחרונים, היו סתם? ללא כל תוצאה? אותן ההפגנות, אותה שנאת חינם שדלקה בארצנו, אותה התלהמות שכמעט הביאה אותנו למלחמת אחים, זה סתם, ללא כל משמעות? ללא כל השפעה על מציאות חיינו? אם כך חשבנו אז טעינו וטעינו בגדול.

שום מחשבה, שום מילה, שום רגש שום אמונה, לא נעשים לחינם. הם יוצרים את מציאות חיינו. ואכן הם יצרו את אותה מציאות אכזרית ואיומה שחווינו בשמחת תורה.

מסופר בתלמוד הבבלי שלאחר שהחריב נבוזראדן את בית המקדש, זחה דעתו, ובת קול יצאה ואמרה לו: 

”עמא קטילא קטלת, היכלא קליא קלית, קימחא טחינא טחינת“.

(בבלי, מסכת סנהדרין – דף צו, עמוד ב).

כלומר: עם הרוג הרגת, היכל שרוף שרפת, קמח טחון טחנת.

​

ובמדרש איכה רבה (פרשה א אות מ"א) כתוב, שירושלים אומרת לבבל ששמחה ומתגאה בניצחונה (בתרגום לעברית): "אילו ממרום לא עשו בי מלחמה, את היית יכולה להילחם בי? אילו ממרום לא שלחו בי אש, את היית יכולה לי? אלא אריה הרוג הרגת, קמח טחון טחנת, עיר שרופה שרפת". ובילקוט שמעוני הביטוי הוא "היכל שרוף שרפת".

אומר הרב מרדכי שיינברגר שליט"א, כי ההפגנות ושנאת החינם, הם בחינת "מחריבי קרתא", (מחריבי העיר), ולכן עלינו להיות "נטורי קרתא" (שומרי העיר), ולבנות עוד ועוד בנייני קדושה. כולנו צריכים לעשות חשבון נפש על שנאת החינם. גם בעולם הדתי שמוכן לשמור על כל פסיק בתורה, חוץ ממצוות ואהבת לרעך כמוך.

הרב מרדכי שיינברגר, מדייק את מצוות ואהבת לרעך כמוך, להרגש מוחלט של הזולת. להרגיש צער כאילו אנחנו בני משפחה של כל חטוף, של כל נעדר, פצוע, הרוג. הוא מצטט ממסילת ישרים פרק י"א במידת הנקיות, וממאמר ה' בספר צבי לצדיק, ממנו משתמע שמי שמקיים ואהבת לרעך כמוך, ופחות מקיים מצוות אחרות, גדול יותר משומר תורה ומצוות, שמשתמש בתורה רח"ל לפירוד ושיסוע ולקטרוג על עם ישראל.

​

היצה"ר נותן לקיים את התורה כולה בתנאי אחד, והוא שנוותר על המצווה היסודית הכוללת של "ואהבת לרעך כמוך". הרב שיינברגר ממשיך: "ברצוני לשאול בצורה הפשוטה ביותר: יהודי היושב כל היום מוכתר בטלית ותפילין, ולומד תורה ומקיים כל המצוות, ועם זה הוא מקלקל ומשטין על עם ישראל, כלום אפשר ויקראו אותו בשם יהודי דתי? ולהיפך, כלום יהודי שאינו מקיים את כל המצוות, והוא רק אוהב את ישראל, ומוסר את נפשו למען ישראל ועם ישראל, מצטער בצערם ושמח בשמחתם, האם הוא נקרא בשם חילוני? זו גישה בלתי נכונה".

לכן עלינו להבין שכמו שקלקלנו אנחנו יכולים לתקן.

בראש ובראשונה, להתמלא באמונה שהבורא הטוב והמיטיב, כל מטרתו להיטיב לנבראיו. הוא  לא ברא את העולם, אותנו, ככה סתם ללא סיבה, כי התחשק לו להשתעשע קצת.

הוא ברא אותנו, כדי שיהיה לו למי להשפיע את אורו הגדול, את טובו.

וכדי לקבל את אותו אור אינסופי, את אותה ההטבה האינסופית, עלינו להיות ראויים לכך.

וזאת נוכל לעשות כאמור לעיל, על ידי הנפש שבתוכנו שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. עלינו להבין שכולנו אחד, שאין עוד מלבדו.

​

אומר ר' יעקב קירש: שם, בנפש הזו, זה כוחנו האמיתי. שם זה הביטחון היחיד שלנו. שם זו האמת שלנו. זו האמת שבאה אתנו לכל העולמות, ולכל המקומות ולכל המצבים.

מבחוץ, לעולם אין לנו ביטחון. כל ביטחון מבחוץ זו אשלייה. כי העולם מתפתח, ואנחנו לא יכולים לדעת לאן העולם מוביל אותנו. אבל אנחנו יכולים תמיד לדעת, עם מי אנחנו נצטרך להסתדר, בכל מצב, עם הנפש הזו, שברא לנו הבורא. אותה אנחנו לוקחים לכל מקום, וגם כאשר אנחנו נעזוב את העולם, איתה אנחנו נעזוב, ואז פתאום נראה מי היא, ואז פתאום נבין את כוחה. ואז פתאום יתברר לנו למה הדברים היו איך שהם היו.

אמנם כעת הגוף הגשמי שלנו מסתיר זאת מאתנו, וחבל שאנו יודעים זאת רק אחרי המוות.

כדי להיות כלי ראוי לקבל את האור האלוקי, עלינו לנקות את נפשנו מכל אותה זוהמה שדבקה בנו בחודשים האחרונים. עלינו להאמין בטוב, להתחבר לטוב, ולאהבה שבתוכנו.

כל אחד ואחד מאתנו בחלקת האלוקים הקטנה שלו, משפיע על כל העולם כולו, כולל על העולמות הרוחניים העליונים. ולכן כמה שפחות לשמוע שמועות רעות, כמה שפחות לצרוך תקשורת המלבה את אש הדכדוך, על ידי פרשנים בדימוס, המעוררים דאגה בלבנו.

נשתדל לנקות את עצמנו מששת התכונות השליליות שלנו,
שראשי התיבות שלהן הוא: "קפ"ד כע"ש":

קנאה

פחד

דאגה

כעס

עצב

שנאה

רק כך נוכל להפעיל את הנפש, כדי ליצור לנו מציאות חיים אחרת. חיים של אהבה, שקט ושלווה, שלום וביטחון.

יהי רצון, שה' המושך בחוטים כל הזמן, מעבר לקלעים, יתגלה לנו במלוא הדרו, ויכירו כולם את גודלו וטובו, ויקבלו כולם את עול מלכותו עליהם.

ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

​

שבת שלום.

שלום ביטון​